מעשר מהמשכורת מהברוטו או מהנטו, שורה אחר שורה

השאלה הראשונה שכל שכיר שואל היא מעשר מברוטו או נטו. הברוטו הוא השכר לפני הניכויים, כפי שהוא מופיע בראש התלוש. הנטו הוא מה שנשאר אחרי שירדו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשות נוספות, והוא הסכום שנכנס בפועל לחשבון הבנק. ההפרש ביניהם יכול להיות גדול, ולכן השאלה מעשר מברוטו או נטו אינה שאלה של מה בכך.

בפניני הלכה, בספר הליקוטים, בהלכה שעוסקת בדרכי חישוב מעשר כספים, נשאלה בדיוק השאלה הזו: אדם שמקבל משכורת, האם יפריש מהברוטו או מהנטו. והתשובה שם:

צריך להפריש מהנטו, כי זה הכסף שהוא מקבל.פניני הלכה, ליקוטים ב, פרק ו, הלכה י

הנימוק פשוט: מה שאדם אינו מקבל לידיו אינו נחשב כסף שהגיע אליו. לפי הדרך הזו, מעשר מהמשכורת מחשבים מהסכום שנכנס לחשבון. במכון התורה והארץ הובאה תשובה אחרת. שואלת סיפרה שהמשכורת שלה קטנה ושנוכה ממנה ביטוח לאומי, ושאלה מאיזה סכום לתת. הרב יהודה הלוי עמיחי השיב:

מעשר כספים צריך לתת מהברוטוהרב יהודה הלוי עמיחי, מכון התורה והארץ, שאלות ותשובות

ומיד הוסיף על ביטוח לאומי:

אפשר להוריד מהחישוב מכיוון שהוא כאילו לא בא לידו הכסףהרב יהודה הלוי עמיחי, מכון התורה והארץ, שאלות ותשובות

ועל מס הכנסה כתב: ונראה שגם לעניין מס הכנסה הדין כן. כלומר, גם לפי הדרך הזו אין מחשבים מכל הברוטו כפי שהוא. מתחילים ממנו, ומורידים את מה שלא הגיע לידיים בגלל ניכויי חובה. מי שקורא את שתי התשובות יחד רואה שהמרחק ביניהן קטן ממה שנראה במבט ראשון. שתיהן מסכימות שמה שנלקח לפני שהכסף הגיע לאדם אינו חלק מהחשבון.

ההבדל נמצא בעיקר בשורות שאינן מס, כמו ההפרשה לפנסיה, ובהוצאות שהאדם משלם בעצמו. לכן כדאי לא לעצור בשאלה מעשר מברוטו או נטו, אלא לעבור על התלוש ולשאול על כל שורה בנפרד. זה מה שנעשה בפרק הבא.

על מעשר כספים בכלל, על מקורו ועל הדעות השונות בו, אפשר לקרוא גם בערך מעשר כספים בוויקיפדיה. המקורות שהבאנו כאן הם המקורות שעוסקים במשכורת באופן ישיר.

חלק מהשכר אינו מגיע לחשבון הבנק בכלל, אלא נכנס ישר לחיסכון. המעסיק מפריש לקרן הפנסיה, לעיתים גם לקרן השתלמות, וחלק מההפרשה יורד מהשכר של העובד עצמו. מה עושים עם הכסף הזה במעשר כספים מהמשכורת?

בפניני הלכה יש התייחסות מפורשת להפקדות שהמעסיק עושה לקופות גמל. נכתב שם שפעמים רבות המעסיקים מפרישים כסף לקופות הגמל כחלק מההטבות לעובדים, ואז הכסף אינו עובר בחשבון העובר ושב של העובד, וקשה לחשב את שיעור המעשר. ולכן:

ועל כן בעת שיוציא את הכסף מקופת הגמל יפריש מכולו מעשר.פניני הלכה, ליקוטים ב, פרק ו, הלכה י

כלומר, לפי הדרך הזו לא מחשבים מעשר על ההפקדה בכל חודש, אלא דוחים את החשבון ליום שבו הכסף יוצא מהקופה, ואז מפרישים מכל מה שיצא. מי שחוסך בעצמו, בכסף שכבר הגיע לידיו, מפריש לפי אותו מקור מעשר לפני שהוא מפקיד, וכשהחיסכון נפדה הוא מחשב את הרווח הריאלי שנצבר ומפריש ממנו.

על קרן השתלמות בשמה המפורש המקורות שהבאנו אינם מדברים. יש מי שמשווים אותה לקופת גמל, אבל זו הסקה ולא לשון המקור, ולכן איננו כותבים אותה כאן כהוראה. ומה עם ההפרשה של העובד עצמו לפנסיה, זו שיורדת מהשכר שלו בתלוש? גם עליה המקורות שהבאנו אינם מדברים בנפרד. מי שהשורות האלה גדולות אצלו יעשה טוב אם ישאל ויקבל תשובה ברורה, פעם אחת, וינהג לפיה מאז.

טיפ מעשי למי שמנהל מעשר מהמשכורת לאורך שנים: כדאי לרשום ביומן המעשר הערה קצרה על מה שהוחלט לגבי החסכונות. כך, כשהכסף ייפדה בעוד שנים, לא תצטרכו לשחזר מה עשיתם. מי שעובד גם כעצמאי, ומפקיד לקרן פנסיה בעצמו, ימצא התייחסות נפרדת בעמוד מעשר מעצמאי, כי אצלו אין תלוש והחשבון בנוי אחרת.

אחרי שבחרתם דרך, נשאר לעשות את החשבון בכל חודש. אפשר במחברת, ואפשר בגיליון, אבל הכי פשוט לעשות אותו במחשבון מעשר כספים של טוב תורה. הוא בנוי בדיוק לשאלות שעלו בעמוד הזה, ומציג את הדרכים המקובלות כשהן מיוחסות למקורן, בלי להכריע ביניהן.

כך זה עובד. בוחרים שההכנסה היא משכורת. ממלאים את השכר ברוטו, את השכר נטו כפי שהוא מופיע בתלוש, אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ואם רוצים גם הוצאות ייצור הכנסה כמו נסיעות. אחר כך בוחרים מאיזה סכום אתם נוהגים להפריש: מהברוטו, מהנטו, או מהנטו פחות הוצאות. המחשבון מראה את הסכום להפרשה לפי הבחירה שלכם.

החלק החשוב באמת הוא היומן. כל הפרשה נרשמת בו, וכל נתינה נרשמת לצדה, גם נתינה שנתתם במקום אחר. כך אתם רואים תמיד שלושה דברים: כמה הופרש, כמה כבר ניתן, וכמה נשאר לתת. מי שעובד כך לא מגיע לסוף השנה עם חשבון פתוח ומעורפל.

הנתונים נשמרים בדפדפן שלכם בלבד, ואיננו רואים אותם. אפשר לייצא אותם לקובץ לגיבוי, ומומלץ לעשות זאת מדי פעם. וכשיש יתרה, כפתור אחד מעביר אותה לדף התרומה, והתרומה נרשמת כתרומה מכספי המעשר.

מי שמעדיף לנהל את המעשר ממשכורת במחברת יכול כמובן להמשיך בה. העיקר הוא שלכל משכורת תהיה שורה, ולכל נתינה תהיה שורה. החשבון עצמו פשוט, מה שמסבך אותו הוא הזמן שעובר בלי לרשום.

כל מה שנאמר עד כאן מתכנס לשגרה קצרה. רוב העבודה נעשית פעם אחת, בהתחלה, כשמחליטים על הדרך. מאז נשארות כמה דקות בחודש. כך נראה מעשר כספים מהמשכורת כשהוא מסודר:

1. בוחרים דרך פעם אחת. מהנטו, מהברוטו פחות ניכויי החובה, או כפי שהורה לכם הרב. ונשארים בה.
2. מחליטים על השורות המיוחדות. נסיעות, פנסיה, קרן השתלמות. רושמים מה הוחלט, כדי לא לשחזר אחר כך.
3. ביום שהתלוש מגיע, רושמים. את המשכורת של אותו חודש, כפי שהיא, ביומן המעשר.
4. מפרישים לצד. לחשבון נפרד או לקופה, כדי שכסף המעשר לא יתערבב בכסף הבית.
5. רושמים כל נתינה. גם נתינה שנתתם במקום אחר, כדי שהיתרה תהיה נכונה.
6. נותנים את היתרה. ללימוד תורה, בתרומה שמסומנת כתרומה מכספי מעשר.

לא בטוחים מאיפה להתחיל? ענו על השאלון הקצר כאן, וקבלו את הצעד הבא שמתאים לכם.

מי שעושה את זה כמה חודשים ברצף מגלה שהשאלה ברוטו או נטו כבר לא מעסיקה אותו. היא נענתה פעם אחת, והחשבון רץ מעצמו.