תרומת מעשר כספים לאברכים וללומדי תורה

השאלה למי נותנים את כספי המעשר נדונה בפוסקים, ויש בה כמה דעות. נביא אותן לפי הסדר, כל אחת בלשון המקור שבו היא מובאת.

בשולחן ערוך, יורה דעה (רמט, א), מביא הרמ"א בשם המהרי"ל:

ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה רק יתננו לענייםהגהת הרמ"א, שולחן ערוך יורה דעה רמט, א

כלומר, לפי הדעה הזו, כסף המעשר אינו הולך לשאר צורכי מצווה, אלא לעניים. בפניני הלכה של הרב אליעזר מלמד (ליקוטים ב, פרק ו, הלכה יא) מובאת הדעה הזו כך:

יש אומרים שכספי מעשר הכספים צריכים להיות מופנים לצדקה לעניים, והטוב ביותר לעניים לומדי תורהפניני הלכה, ליקוטים ב, ו, יא

ובהמשך אותה הלכה מובאת גם הדעה השנייה, של המהר"ם, כפי שהיא מובאת במהרש"ל ובש"ך (רמט, ג), שלפיה אפשר להשתמש בכספי המעשר גם לשאר צורכי מצווה. ומסיים שם:

והמנהג למעשה, שאפשר לתת את המעשר גם לשאר צורכי מצווה כגון בניית בית כנסת או יישוב הארץ, אלא שלכתחילה יש להעדיף ליתנו לעניים או ללומדי תורה.פניני הלכה, ליקוטים ב, ו, יא

שתי הדעות נפגשות בנקודה אחת. גם מי שמרחיב את השימוש בכספי המעשר כותב שלכתחילה מעדיפים עניים או לומדי תורה. מכאן שמעשר ללומדי תורה הוא דרך שהמקורות מזכירים במפורש, והשאלה המעשית היא על מי בדיוק מדובר ובאיזה אופן.

על המקום של הנתינה בכלל, ועל מה שכתבו חז"ל והרמב"ם על מעלת הצדקה במקורות, יש באתר עמוד נפרד.

בהלכה אחרת באותו פרק (ליקוטים ב, ו, ו), שעוסקת בצדקה לישיבות, מוסבר מדוע לומדים צעירים נחשבים לנזקקים:

שהבחורים הלומדים בישיבה נחשבים לעניים, מאחר שמצד אחד הם עדיין לא הספיקו לבסס את מעמדם הכלכליפניני הלכה, ליקוטים ב, ו, ו

הדברים נאמרו על בחורי ישיבה, ומי שרוצה לדעת אם הם נאמרים גם על אברך מסוים, על כולל מסוים או על קרן, שואל את הרב. בפניני הלכה עצמו נכתב בעניין סדר הקדימה בצדקה (ליקוטים ב, ו, ה):

ופעמים שכדי להחליט נכון, צריך להתייעץ עם אדם חכם.פניני הלכה, ליקוטים ב, ו, ה

ומעבר לשאלת הדין יש גם את הערך. בגמרא במסכת כתובות (קיא, ב) נאמר:

כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינהתלמוד בבלי, כתובות קיא, ב

מי שמחזיק תלמידי חכמים מנכסיו אינו עומד מחוץ ללימוד. על השותפות הזו בין מי שלומד לבין מי שמאפשר ללמוד, מהפסוק במשלי ועד זבולון ויששכר, אפשר לקרוא בעמוד על החזקת תורה.

מי שהחליט שתרומת מעשר כספים שלו תגיע ללומדי תורה עומד מול כמה דרכים. כולן מחזיקות לימוד, אבל כל אחת מגיעה למקום אחר ומתאימה לנותן אחר.

אין כאן דרך נכונה אחת. מי שמכיר אברך שזקוק לעזרה, ושאל את רבו, יכול לתת לו ישירות. מי שקשור לכולל מסוים יכול לתמוך בו. ומי שאין לו קשר כזה, או שחשוב לו שהכסף יגיע לבית שבו הצורך דחוף יותר, יכול לתת לקרן שמכירה את הלומדים מקרוב.

בשאלה איזו דרך מתאימה לכספי המעשר שלכם, ההלכה עצמה מזכירה שיקולים של קרבה. בפניני הלכה מוסבר שקרבה אישית, קרבה רעיונית וקרבת מקום הם שיקולים כשבוחרים לאיזו ישיבה לתת. מי שלמד בכולל מסוים ירגיש לעתים קרובות שהמעשר שלו שייך לשם, וזה טבעי.

הדרך הרביעית בטבלה, שותפות בזכות הלימוד, מתאימה למי שרוצה שכספי המעשר שלו יחזיקו לימוד שמתקיים ממילא בבית המדרש. בעמוד התרומה של טוב תורה יש לה כוונות לפי תקופה: שעת לימוד, יום, שבוע, חודש או שנה. אלה שותפות בלימוד הקבוע, בלי לומד מזוהה ובלי לימוד מיוחד בתמורה.

אברך שזקוק לעזרה הוא קודם כל אדם שיושב ולומד עם החברותא שלו, ובערב חוזר אל משפחתו. הוא אינו רוצה להיות האברך שאוספים בשבילו כסף. ברגע שהעזרה גלויה, היא גובה ממנו מחיר שאין לו קשר לכסף: מבוכה מול החברים, מול השכנים, ולפעמים מול הילדים.

לכן הדרך שבה נותנים חשובה כמעט כמו הנתינה עצמה. הרמב"ם מונה את מעלות הצדקה, ומעלה גבוהה בהן היא נתינה שבה הנותן אינו יודע למי נתן, והמקבל אינו יודע ממי קיבל. על המושג הזה ועל הדרכים לקיים אותו היום אפשר לקרוא בעמוד על מתן בסתר.

זה הכלל שלנו בטוב תורה. אנחנו לא מציגים באתר את האברכים והבחורים שנעזרים, לא בשם ולא בתמונה. התמונות כאן מראות את הלימוד עצמו, את בית המדרש ואת הספרים, כי הלימוד הוא הסיבה. התורם אינו צריך לדעת מי קיבל כדי לדעת שכספי המעשר שלו הגיעו למקום שבו צריכים אותם.

ויש בזה גם יתרון לתורם עצמו. מי שנותן מעשר לאברך שהוא מכיר אישית נכנס לפעמים למצב עדין: הוא יודע, האברך יודע, ושניהם נפגשים בבית הכנסת בשבת. תרומה לקרן חוסכת את המבוכה הזו משני הצדדים, ומשאירה את הקשר ביניהם כמו שהיה.

מי שרוצה לתרום מעשר כספים ללומדי תורה צריך רק כמה צעדים. רובם נעשים פעם אחת, ואחר כך פשוט ממשיכים בכל חודש. אלה הם, לפי הסדר.

1. מחשבים. במחשבון המעשר מכניסים את ההכנסות ואת מה שכבר ניתן, ורואים כמה נשאר לתת.
2. שואלים, אם צריך. בשאלה המעשית, אם ולאן לתת את המעשר שלכם, פונים לרב. מגיעים אליו עם המספרים ביד.
3. בוחרים יעד. אברך שאתם מכירים, כולל שאתם קשורים אליו, או קרן שמפנה כל תרומה לאן שהכי צריך.
4. מסמנים מעשר. בעמוד התרומה של טוב תורה בוחרים סכום, מסמנים שהתרומה מכספי מעשר, ואפשר לבחור כוונה ולהוסיף הקדשה. התשלום מתבצע בדף של PayPal, בלי הרשמה באתר ובלי סכום מינימלי.
5. ממשיכים. מעשר שמחושב ונותנים אותו בכל חודש אינו מצטבר, והלומדים אינם תלויים במגבית.

מי שאינו בטוח מאיפה להתחיל יכול לענות על השאלה הקצרה כאן, ולקבל הצעה לצעד הראשון.

מי שתורם מכספי המעשר שלו ללומדי תורה אינו צריך להכיר אותם בשמם ואינו צריך לבוא לכולל כדי להיות חלק מהלימוד. מספיק לדעת שבזמן שאתם עובדים לפרנסתכם, מישהו יושב מול הגמרא ולומד, ושהחלק שלכם עוזר לו להמשיך לשבת שם.